סדרת המאמרים – סוגי השקעות פסיביות
מאמר שלישי בסדרה והוא מתמקד בהשקעה עוקבת מדד באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות
מעניין אתכם לדעת יותר על אפשרויות ההשקעה שלנו? מוזמנים לתאם איתי שיחה ללא עלות:
https://calendly.com/noamfc/honland-discovery-call
אחת משיטות ההשקעה הצומחות ביותר ב-5 השנים האחרונות בארץ(בארה"ב מוכרת תקופה ארוכה יותר) היא ההשקעה עוקבת המדד.
עכשיו, אני בטוח שרבים שמעו על כך אך הדבר הראשון שעובר להם בראש זה "כן, אבל מה זה בכלל מדד".
אי אפשר להבין את נושא ההשקעה עוקבת המדד ללא הבנת המושג מדד בפני עצמו, לכן אתחיל בלפרט מהו בכלל מדד. במידה ואתם משקיעים עם יותר ידע והמושג מוכר להם מוזמנים לדלג על הפסקה הבאה ישר לאחריה.
———————————-
מדד הוא בבסיסו אסופת מניות. קיבוץ של מניות אשר ראשית עליהן לעמוד בסטנדרטים מוגדרים מסוימים. המדד יכול להכיל את המניות הגדולות ביותר במדינה מסוימת(דוגמת ה S&P500 האמריקאי), יכול להכיל את הגדולות ביותר מכמה מדינות(דוגמת ה MSCI World), יכול להכיל את הקבוצה השניה של המניות הגדולות במדינה מסוימת(דוגמת מדד ת"א 90 המקומי), יכול להכיל קבוצה של מניות סקטוריאליות(כמו ת"א נדל"ן או ISHARES S&P 500 INFORMATION TECHNOLOGY SECTOR) ויש גם מדדים שהם אסופה של אגרות חוב (דוגמת התל בונד 60 או תל בונד שקלי).
כניסה למדד בדרך כלל מתבססת על שיקולי שווי שוק, אחוז מונפק לציבור מעל מינימום מסוים והשתייכות לסקטור(באגחים יש גם את נושא ההצמדה והדירוג).
————————–
עכשיו לשם הפשטות נתחיל עם מדד ה S&P500 האמריקאי המכיל את 500 המניות הגדולות בארה"ב במושגי שווי שוק.
חשוב להבין, לא מדובר על 500 החברות הגדולות בעולם, אלא הגדולות בארה"ב בלבד. ענקיות גלובליות דוגמת לואי ויטון או הרמס הצרפתיות, אראמקו הסעודית או BPהבריטית היו נכללות ב-500 החברות הגדולות בעולם וכמובן לא נכללות ב S&P500.
בעיני המשקיע הפסיבי, הרצון להחזיק את 500 החברות הגדולות בארה"ב נראה כמו רעיון לא רע בכלל. מדברים על כלכלה קפיטליסטית לחלוטין, הקטר המוביל של העולם הפיננסי, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ועם מטבע שניתן להדפיס ללא סוף מבלי לחשוש מסחרור של היפר אינפלציה.
כל זה מגובה בסטטיסטיקות של 150 שנים המראות כי בטווח הארוך המדד עולה.
הבעיה היא שכדי להיחשף לכל 500 החברות הללו, בעבר היה ממש צורך לקנות את כולן, ולעשות התאמות לפי עלייה וירידה של המניות המכילות את המדד בהתאם לתנועה. בעולם האוטומטי של היום זה נראה מטורף, אך אם תדברו עם סוחרים בחדר קרנות הסל של "קסם"(מבית אקסלנס) יספרו לכם עד לפני קצת יותר מעשור כך היו עושים כדי לעקוב אחרי המדד. אחד תיאר לי זאת בכך ש"לא יכלנו לצאת לשירותים אפילו".
——————————–
אך העולם התפתח, איתו נבנו רובוטים אשר יודעים לבצע את ההתאמה למדד והיום המעקב בקרנות הסל נעשה ללא מגע יד אדם אלא רק בפיקוחו.
עכשיו, למה שבכלל המשקיע הממוצע(וגם מי שמתחת לממוצע) ירצה להיחשף לקרנות סל/מחקות בתיק ההשקעות שלו? למה לא ללכת פשוט למסלול כמו גמל להשקעה, פוליסת חסכון, קרן נאמנות או אפילו תיק מנוהל אצל יועץ ההשקעות? אז כאן אמנה את היתרונות והחסרונות של סוג השקעה זה.
מחקרים רבים הראו כי מנהלי ההשקעות מתקשים להכות את המדדים לאורך זמן. התופעה בעיקר בולטת בתחום קרנות הנאמנות, בה ניתן למצוא מנהל השקעות מצוין אשר מנהל קרן חדשה אשר מתחילה בסכומים קטנים ולכן מפיק תשואות פנומנליות. אך עם הגדילה של הקרן והעובדה כי הנזילות בה היא מוחלטת מתקשה מנהל ההשקעות להמשיך בהצלחה זו לאורך שנים ובטווחים הארוכים יותר מפסיד לממוצע המדד.
המשקיעים בקרנות הסל יכולים להתבסס על סטטיסטיקה של מעל ל 100 שנים המציגה עובדה ברורה: תשואת ה S&P500 היא 8% בממוצע לשנה על פרק זמן כה ארוך. יותר מזה, בכל בחינה של תחימת זמן העולה על 15 שנים המדד מציג תשואה חיובית.
בפשטות, זה אומר שאם השקעתם במדד 15 שנים ברצף ההסתברות שאתם בתשואה שלילית היא 0(על בסיס נתונים היסטוריים).
נשמע די מבטיח למשקיע הקטן שכל חייו שמע כי שוק ההון זה קזינו ובקלות אפשר להפסיד שם את כל הכסף.
הסיבה שהסיכון די מתבטל לאחר זמן מסוים מתבססת על המבנה של המדד בו מניות עם ביצועי חסר היורדות מתחת לשווי שוק מסוים, או מאבדות את אחד המאפיינים האחרים המאפשרים לה שיוך למדד מוחלפת במניה אשר נמצאת במגמת עלייה בשווי השוק שלה מה שדוחף את המדד מעלה.
אך זו גם הסיבה שבעיקר נראה זאת קורה במדדים המובילים ופחות במדדי הביניים בהם התנודות בשווי השוק יכולה להיות הרבה יותר מהותית.
דמי הניהול בקרנות המחקות הם זולים, אפילו זולים מאוד. בקרנות המחקות את מדד ה S&P500 דרך בלאקרוק האמריקאית ניתן לשלם רק 0.07% לשנה – אין כאן טעות.
בקרנות המחקות המקומיות שלנו נמצא כאלו בדמי ניהול של 0.1%-0.2% תלוי גם במדד אחריו תעקוב.
חלק מהקרנות המחקות מונפקות דרך חברה מנהלת אשר הוקמה באירלנד, אך זהו אותו המותג אמריקאי המוכר בדרך כלל של חברות בלארוק וואנגרד הגדולות. אלו יקראו אצלנו בארץ בשם ה"קרנות האיריות" והן מאפשרות 2 יתרונות גדולים על אלו האמריקאיות:
1. אין מס ירושה אשר אומר כי במידה והמחזיק בתעודה נפטר ישלמו יורשיו 35-40 אחוז מס מכלל הסכום(לא רק מהרווחים).
1. אין מס ירושה אשר אומר כי במידה והמחזיק בתעודה נפטר ישלמו יורשיו 35-40 אחוז מס מכלל הסכום(לא רק מהרווחים).
2. התעודה יודעת לצבור את הדיבידנדים המחולקים ובכלך להגדיל את גובה ההשקעה ולא מחלקת אותו פנימה לתיק דבר הגורר מיסוי דיבידנדים.
—————————————
נשמע מדהים לא? מוצר טוב, מחיר זול וגם לחסרון המיסוי מצאו פתרון.
אז איפה החסרונות אתם שואלים? יש כמה.
הראשון הוא הנגישות. כשאתם משקיעים בכלים חיצוניים כמו גמל להשקעה או פוליסת חסכון, הכסף רחוק מהעין ולכן בזמנים של ירידות אין לכם מבט תמידי על התיק שיגרום לכם לעשות שטויות בזמני משבר. תחשבו כמה זה קשה עוד כשחשבון ההשקעות שלכם נמצא בבנק ונראה כי כל החסכונות שלכם נמחקים לכם מול העיניים.
לעומת זאת, כאשר אתם משקיעים בקרן סל או מחקה אתם מרחק לחיצת כפתור מיצירת נזק משמעותי לחסכונות שלכם.
זה אולי נשמע מופרך, אך כאשר יש תיק של 1 מיליון שח, ופתאום השווקים יורדים כמו בשנת 2022 ב-20% ואותו תיק הופך ל-800 אלף שח, התחושה היא מאוד קשה.
עכשיו מה היו התחזיות לשנת 23? כמובן להמשך ירידות. ובמצב בו אתם מחזיקים קרנות עוקבות S&P באופן ישיר המשקיע הממוצע(שמאמין כי יכול לתזמן את השוק) אומר לעצמו "אמכור ואחזור כשיתחיל לעלות".
ובינתיים הוא רואה כי מתחילת השנה השוק עלה כמעט 10% והוא הכיר בהפסד של 80 אלף שח. במקרה זה כנראה יחשוב שתכף יגיע התיקון, וימשיך לחכות בחוץ וכמובן כדור השלג של ההפסדים עשוי להמשך בכאב רב.
חסרון נוסף הוא המטבע.
אמנם הדולר הוא המטבע החשוב בעולם, אך אנחנו חיים בישראל וקונים בשקל. עד תחילת שנת 22 השקל היה המטבע החזק בעולם למעלה מעשור. מאמצע 2009 ועד תחילת 22 התחזק ירד הדולר 26% מול השקל. מדובר על כ 2% בשנה של תשואה שנשחקה רק על המטבע. נכון שבשנת 22 דווקא המטבע הגן על המשקיע מירידת התשואה, אך המגמה של השקל, כל זמן שישראל היא בעיקר מוטת ייצוא וחוק הפנסיה ימשיך לנפח את חשבונות המוסדיים שיסיטו השקעות לחו"ל, היא להמשך התחזקות. יש לזכור שרק לפני שנה וחצי עמד על 3.1 וזה כשבנק ישראל נלחם בלי סוף שלא ירד נמוך מכך.
חסרון אחרון שהוא יותר שולי זה נושא ההתעסקות.
כאשר משקיעים בקרנות סל ומחקות הביצוע נעשה ידנית על ידי המשקיע. כלומר עליו להעביר כסף מדי כמה זמן לחשבון ההשקעות, ולבצע את הרכישה בעצמו או בפניה לברוקר, ובכל מקרה לא נעשה באופן אוטומטי.
נשמע זניח, אך מבטיח לכם שמשקיעים מבוססים עם תיקים של אפילו יותר מ-2 מיליון שח רואים בזה בזבוז זמן ועבודה שוחקת.
———————————
סיכום
השקעה עוקבת מדד היא זולה יותר מהשקעה מנוהלת והוכיחה את עצמה לאורך השנים, אך מציגה גם חסרונות שלא בהכרח כל משקיע יהיה מוכן להתמודד איתם. לכם אם אתם בוחרים להשקיע בעוקבי מדדים, כדאי להיוועץ באיש מקצוע אשר יכווין אתכם איך לעשות זאת בצורה נכונה
אין באמור המלצה, הנ"ל ניתן לצורך מידע בלבד. לכותב אין רשיון לייעוץ או שיווק פנסיוני ואיננו סוכן ביטוח בעל רשיון מטעם משרד האוצר
עקבו אחריי ברשת